ביהמ"ש: לא כל הערה או תלונה של מעביד כנגד עובד תיחשב כלשון הרע

רקע כללי

1.         האם פרסמה הנתבעת, מעבידתו של התובע, לשון הרע עליו? זוהי השאלה עליה עלינו לענות בתובענה זו.

2.         התובע עבד אצל הנתבעת מנובמבר 2004, ועד פיטוריו, ביום 21.5.09. התובע שימש "סייע ראשי" בבית המרקחת ברח' אגריפס השייך למכבי פארם ומספק תרופות למבוטחי קופ"ח מכבי. נתבע מס' 2 היה מנהל בית המרקחת מטעם הנתבעת 1.

טענות הצדדים

3.         התובע טוען כי הנתבעת יחסה לו במספר הזדמנויות גניבה של מד למדידת סוכר (להלן: מד סוכר) אותו ניפק למי שלא היה חבר בקופ"ח מכבי בניגוד להוראות. היה זה ביום 31.12.08 עת ניסה לנפק מד למדידת סוכר (להלן: האירוע). התובע ביקש שתיערך בדיקה בענין זה אך הנתבעת לא ערכה בדיקה וחרף זאת המשיכה לייחס לו הנפקת מד סוכר שלא בהתאם להוראות. בעקבות לשון הרע שפורסמה עליו פוטר, נפגע שמו והוא לא מצא עבודה בענף הרוקחות בו התמחה ונותר מספר חודשים ללא עבודה.

4.         לטענת הנתבעת, התובע לא צירף כדין מסמכים שפרסמה בהם לשון הרע ולכן דין התביעה להדחות. בכל אופן הדברים שנכתבו על ידה ביחס לתובע אינם מהווים לשון הרע. הדברים נכתבו בתום לב וכחלק מתלונה ובמסגרת הבעת דעה בענין שבו היה על הנתבע 2, כממונה על התובע מכוח יחסי העבודה, זכות וחובה לעשות כן, והפרסום היה מוצדק. לנוכח זאת עומדת לנתבעים ההגנה הקבועה בס' 15 (7) או 15 (8) לחוק איסור לשון הרע. בכל אופן התובע מצא עבודה ולמעשה לא נגרמו לו נזקים ובודאי לא בסכומים שתבע, שלא הוכחו.

5.         לפנינו העידו התובע מחד גיסא, ומנהל בית המרקחת ומנהלת משאבי אנוש של הנתבעת מאידך גיסא. התובענה החלה בבית משפט השלום והועברה לבית הדין לעבודה ביום 2.2.10.

הכרעה

6.         פרסום לשון הרע אסור על פי דין - חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 (להלן: החוק). בעקבות תיקון מס' 38 תשס"ט - 2009 תוקן סעיף 24 לחוק בית הדין, תשכ"ט-1969 לעבודה והסמכות לדון בתובענה זו, כאשר מתקיימים יחסי עובד ומעביד, הועברה לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

            איסור לשון הרע יש בו הגבלה על חופש הדיבור. יחד עם זאת כבודו של האדם כולל את צלם האנוש שבו ואת שמו הטוב כאחד. גם בחברה שבה חופש הביטוי הינו עקרון על, יש הכרח לשמור על כבודו של האדם ושמו הטוב, שלא יהיו למרמס. נכונים הדברים שבעתיים עת עוסקים אנו במקום עבודה בו חיים ביחד עובדים רבים, מנהלים ומעבידים. כדי לשמור על מרקם היחסים הנמשך, ראוי ונכון להגביל ולאסור פרסום לשון הרע. כך עשה המחוקק בחוק. כעת עלינו לקבוע את נקודת האיזון הארכימדית בין המעביד לעובד, בסוגיה עדינה זו. העברת סוגיה זו לטיפולו של בית הדין לעבודה מתחייבת מאופי הסוגיה וממומחיותו של בית הדין, עת הוא מאזן בין הצדדים לחוזה העבודה, שהינו חוזה בעל אופי מיוחד - חוזה יחס.

איסור לשון הרע מופיע כבר במקרא (בספר ויקרא י"ט, ט"ז), שנאמר: " לא תלך רכיל בעמך, לא תעמוד על דם רעך, אני השם". מהצמדת שני האיסורים זה לזה דרשו חז"ל כי המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים (בבלי בבא מציע דף נח עמ' ב). הרמב"ם בהלכות דעות בספר היד החזקה, פרק ז' הלכות א'-ב', אומר בענין איסור לשון הרע ורכילות את הדברים הבאים:

" המרגל בחברו עובר בלא תעשה, שנאמר:"לא תלך רכיל בעמך" ואע"פ שאין לוקין על דבר זה, עוון גדול הוא, וגורם להרוג נפשות רבות... לכך נסמך לו לא תעמוד על דם רעך... איזהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה... אע"פ שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם. יש עוון גדול מזה עד מאוד, והוא בכלל לאו זה, והוא לשון הרע, והוא המספר בגנות אף על פי שאומר אמת. אבל האומר שקר, נקרא מוציא שם רע על חברו"

המסמכים בהם פורסם לשון הרע

7.         לטענת התובע, נתבע מס' 2 האשימו בגניבה של מד למדידת סוכר במכתב מיום 6.1.09 (שצורף כנספח ג' לכתב התביעה, להלן: מכתב המנהל). לא זו אף זו, הוא הואשם פעם נוספת, במכתב מיום 26.2.09 (נספח ד' לכתב התביעה, להלן: תרשומת השיחה), באירוע שבו ניסה "לסדר" מד סוכר למי שאינו חבר מכבי, בניגוד לנהלים. מעשה זה יש בו, כך נטען, משום חוסר אמינות. הנתבעת המשיכה והוציאה את דיבתו במהלך השימוע, בפני ועדת השימוע (כאמור בנספח ב' לכתב התביעה, להלן: פרוטוקול ועדת השימוע). להלן נפרט מה נאמר בשלושת המסמכים האמורים ונבאר את הקשר הדברים.

8.         התובע שימש כסייע ראשי בבית המרקחת. במסגרת תפקידו זה הוא אמור היה לדאוג לאספקה של המוצרים הנמכרים בבית המרקחת. עליו הוטל לוודא שיש כמויות מתאימות ובמידת הצורך לערוך הזמנות בהיקפים מתאימים. תחתיו עבדו שלושה-ארבעה סייעים אחרים עליהם הוא היה ממונה כסייע ראשי של בית המרקחת. התובע על פי דין מנוע מלספק תרופות לחולים. מכירת תרופות כמו גם מוצרים מבית המרקחת נעשית על ידי הרוקחים או מי שמוסמך לכך.

ביום האירוע 31.12.08, הגיע לסניף מר בנימין, נהג "פרומדיקו" המספקת מוצרים לבית המרקחת. הנהג התעניין, עבור אשתו / גרושתו, במד למדידת סוכר הנמכר בבית המרקחת. מכשיר זה מסופק בבית המרקחת רק ללקוחות קופ"ח מכבי. אשתו / גרושתו של הנהג, כמו הנהג, לא היו מבוטחים של קופ"ח מכבי וממילא אי אפשר היה לספק להם את המכשיר. לטענת הנתבע 2, מנהל בית המרקחת מר סבאג, אותה עת חסר בבית המרקחת מכשיר אחד, ולאחר מכן מצאו שחסרים שני מכשירים. מר סבאג קיים שיחה עם התובע שאת פרטיה הוא העלה על הכתב במכתב המנהל (נספח ג' לכתב התביעה), נושא תאריך 6.1.09, שאת העתקו שלח לארבעה אנשים הקשורים לבית המרקחת.

מכתב המנהל

9.         בשל חשיבות מכתב המנהל (נספח ג') ראוי להביאו במלואו חרף אורכו:

הנדון: שיחה עם פיני כהן - סייע ראשי מיום 31.12.08.